לפרטים נוספים חייגו
052-2228917



 להלן קטעי דוגמאות מתוך ברכות יום הולדת
 
* השמות המקוריים שונו לצורך שמירה על זכויות הפרט
                     
 קטע מברכת יום הולדת הומוריסטית
 
 בשבת שטופת שמש , מול עדת מעריצים
את חוגגת לעצמך בדיוק 70 קיצים.
עשרות כובעים את מחליפה ומגוונת
כאמא, רעיה, סבתא וחותנת,
אבל אם נחפש את ההגדרה הראויה
את ברמה הכי מובהקת נחשבת לפולניה...
עם סימפטומים שמופיעים בספרי המדע:
את לחוצה, דאגנית, אפילו חרדה...
חושבת מה יהיה ומגוננת על הילדים,
והמשקפיים שלך לא תמיד הכי ורודים...
אבל עם כל החששות וחוסר השקט
אם נודה על האמת - בדרך כלל את צודקת...
 
עם הצמחים את מנהלת סימביוזה מעניינת:
את משקה, משרישה, גוזמת, מדשנת,
על שום עלה כותרת או גבעול לא מוכנה לפסוח
והם נותנים לך בתמורה המון נחת וכוח.
  
כבר שנים יש בחייך ריגוש אחד קטן
עם רופא השיניים את מנהלת לך רומן...
נפגשת איתו אחת לתקופה
והקשר ביניכם פשוט בתנופה...
ובין שטיפת הבית לניקוי התריסים
את אוהבת לטייל בין נוריות ונרקיסים.
סוגדת לפריחה ולנופים המושלמים
ומעריצה עד כלות רקפות וכרכומים.
 
(המשך הברכה נמצא בארכיון "ברכה לכל אירוע – עידית גילאור") 



© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה
אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש בטקסט זה לשום מטרה שהיא 
ללא הסכמה מפורשת של המחברת

 
ברכת יום הולדת לגיל 90

אבא יקר שלי,

הגעת לעולם בפולין בדיוק לפני תשעים שנה.
שרדת כנער את המלחמה ההיא באומץ וגבורה איתנה.
עלית לארץ לבדך אחרי מסעות מטלטלים, 
שייטתָ על סיפון כ"ט בנובמבר – אוניית המעפילים. 
הגעת לקפריסין אחרי ימים ולילות של אי וודאות, 
שם הכרת את אמא במפגש גורלי ששינה עבורך מציאות...
הגעת לְארץ הקודש מוסתר היטב בתוך ארגז בגדים, 
עם מימיה, פתח קטן לאוורור וכמה חלומות ורודים.
בשניה שקמת - כבר על הרציף גויסת עם רובה ביד,
ולימים התאחדת עם אמא ונשבעתם זה לזו אמונים לעד. 
אמא עטפה אותך בחום, נתינה ואהבה מסביב לשעון.
ידענו תמיד שלפנינו - יש קודם כל אותך כילד הראשון.
בזכותה ובזכות הדאגה שלה החזקת מעמד כל השנים.
הייתם עבורנו תמיד הדוגמה המוחשית למושג: זוג יונים.
שררו ביניכם לאורך כל הדרך פרגון וכבוד הדדיים,
ומעל לכל ריחפה אהבתכם ההרמונית ללא סייג או תנאים. 
השלמתם זה את זו – אתה באופייך השלו, הסבלן והשקט,
ואמא – כאישה אנרגטית ונמרצת מלאת טמפרמנט...
 
תמיד דאגת למשפחה בלי ויתורים ובלי פשרות,
נסכת בנו בטחון בעיניך הטובות והמאירות. 
חשבת על יום המחר, היית קשוב, מחובר ומעורב,
והמסר שלך היה לתת בחיוך, באהבה ובלב רחב.
נענית בחיוב כשאמא חפצה בטיולים, בגדים או תכשיטים,
וכילדה לקחת אותי ללונה פארק, לבריכה, אפילו לסרטים.
תמיד היה לך חשוב להיראות נקי, מסודר ומבושם.
הנעלים היו מצוחצחות קבוע והלבוש – אסתטי ומדוגם...
עד היום בנושא ההופעה החיצונית אתה פדנט וקפדן.
היית ונשארת גבר שרמנטי ומאד מוכשר כרקדן.
בכל אירוע – רוקד ומפזז טנגו, צ'ה צ'ה צ'ה או וולס,
פעם אפילו הכישרון שלך זיכה אותך באיזה פרס...
זכית לרקוד עם מלכת היופי לפני חמישה עשורים,
עם כמה תמונות שתיעדו את המאורע הרגשת באור הזרקורים...
תמיד אמא ואתה השתדלתם לעזור לנו ולתמוך
נטעתם בנו כל החיים את התחושה שיש על מי לסמוך.
גידלתם נכדים וזכיתם לגדל גם את נועה וחגי הנינים,
מאז נוספו ברוך ה' למשפחה עוד 8 לאורך השנים...
לכולם אתה מחובר, את כולם עוטף בחום מאז ומתמיד,
משחק איתם שש בש קבוע ולא מוכן אף פעם להפסיד.
עד לא מזמן בילית איתם בכדורגל או באופניים להנאתך.
והיום – אתה חולק איתם זמן איכות בעיקר בסיפורי ילדותך.
כולם משתוקקים לשמוע אותך ואפילו לרגע זה לא נמאס,
אתה מספר ומשתף לפרטי פרטים וסוגר מעגל בלתי נתפס. 
לפני מסעות לפולין – אתה לוקח חסות על הנינים באופן אישי,
מסביר הכל ומתאר את התמונות באופן הכי מוחשי.
פתאום מסבא רבא אתה הופך לאיש עדות חזק וגיבור, 
ומתקבלת אצלם משמעות מאד עוצמתית למילה "לזכור".
אתה תמיד אומר שאתה שמח שזכית וניצחת את הגרמנים, יימח שמם,
וששני ניצולים כמוך וכמו אמא הקימו שבט מלוכד חי וקיים.
היום אתה אבא וסבא שרק רוצה להעניק מעצמך לאחרים,
אומר בציניות שממילא לא תצטרך כלום אחרי המאה ועשרים.

תאריך לידתך סמוך לט"ו בשבט ואת הסמליות מי כמוך יודע:
לא בכדי אתה מדמה את עצמך לעץ אלון רחב ושופע.
כזה שהצמיח כל כך הרבה פירות והכה בארץ שורשים,
היד כמובן עוד נטויה, אז מי ייתן שתזכה לראות גם חימשים.
 
פרשת השבוע המלווה את יום הולדתך היא פרשת תצווה.
מסופר בה על הנר הדולק במשכן שלעולם איננו כבה.
כמו האור הזוהר שמצווים הכוהנים להדליק באוהל מועד
כך האור הגדול שלך מאיר לנו את הדרך וימשיך להאיר לעולם ועד!


יום הולדת שמח ועד מאה ועשרים שנים מלאות עשייה!

אוהבים,
כולנו


© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה
אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש בטקסט זה לשום מטרה שהיא 
ללא הסכמה מפורשת של המחברת

ברכת יום הולדת קצבית (יה קה צם)
 
היום בגאווה חוגג הוא כבר שישים ושתיים,
עם מרץ לא נדלה ושפע כוח במתניים...
ביום חגו תראו איך הוא זורח ופורח.
אם לא בגובה – לפחות בגיל הוא כאן צומח...
יה קה צם ציקי ציקי צם...
 
בכל חצי שעה בחדשות הוא מתעדכן,
וזה גורם לו, איך נאמר, מעט להתעצבן...
אז אם אתם אופטימיים תשמעו למזרחן:
המדינה הזאת היא מדינה של קרחאן...
יה קה צם ציקי ציקי צם...
 
מבין בענייני משפט, בתקנות וחוק
וגם אם אין הוא עורך דין
מזה הוא לא רחוק...
את הנכדים הוא מאמץ כלקוחות קבועים
והם תמיד יוצאים אצלו בגדר זכאים...
יה קה צם ציקי ציקי צם...
 
תמיד פעיל, תמיד עסוק,
לא נח ולו לרגע,
בנה קריירה מכובדת בעמל ויגע.
המשפחה היא זאת שבמקומו כבר מתעייפת...
והוא את סוד הנעורים שומר לו בכספת... 
יה קה צם ציקי ציקי צם...
 
ומה רק נאחל לו?
כמובן בריאות מתמדת.
שיזכה לחגוג אתנו
עוד אינספור ימי הולדת.
שיצא מהשגרה
ויהנה הרבה יותר
כי, לדבריו, הזמן הרי
אף פעם לא חוזר...
יה קה צם ציקי ציקי צם...  
 
 
(המשך הברכה נמצא בארכיון "ברכה לכל אירוע – עידית גילאור") 



© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה
אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש בטקסט זה לשום מטרה שהיא 
ללא הסכמה מפורשת של המחברת



קטע מברכת יום הולדת הומוריסטית 

פאפו שלנו,

אתה חוגג היום בשעה טובה ומוצלחת שבעים סתווים
עטוף באהבתם האינסופית של כל הסובבים.
סיפורנו מתחיל ב- 8 באוקטובר שנת ארבעים וחמש
בארץ הנילוס, שם נולדת לַמשפחה הכי חמה שיש.
בגיל ינקות עלית לארץ וגדלת בבת ים,
וּכאח בכור גוננת על אחֶיך בדאגה ואהבת חינם. 
בַּהמשך הכרת את אמא בשידוך של דודה ויקטוריה
אמא הסכימה לדייט – וּמאז כל השאר היסטוריה...
אומנם כהרגלה בקודש - היא די התלבטה והיססה - 
אפילו הביאה איתה תגבורת לַמפגש הראשון: את גיסהּ...
אבל די מהר הפנימה שאתה האחד, המיועד הנבחר, 
בייחוד כשהבינה עד כמה אתה לארג' עם לב שלא נגמר.
בפגישה השלישית כשהתלהבה ככה סתם מאיזה תיק בחנות 
למחרת כבר הענקת לה אותו בלי לחכות להזדמנות...
לא היה חג או יום הולדת שלא קנית לאמא איזה תכשיט
גם בזמנים קשים– לא ויתרת עבורה על תשומת לב אישית.
הוכחת לה ולנו שהלארג'יות זורמת לך בדם בטבעיות
ושהיא לא קשורה בכלל לכסף, אלא לַאופי ולַאישיות.
התחתנתם ברחוב המסגר – מקום שהתחתנו בו אז כולם. 
חתונה שמחה ומרגשת עם הרבה מוזמנים שמילאו את האולם.
קיבלתם אינסוף סרוויסים וכוסות שהצטברו בארונות
והתחלתם לבנות זוגיות יציבה ולצבור חוויות קטנות...
בפעם הראשונה שאמא הכינה לשניכם ארוחה רומנטית,
היא ערכה שולחן עם מפה לבנה וצלחות יפות בצורה אלגנטית.
בכלל, בכל הצד האסתטי אמא הוכיחה לך שהיא חזקה 
אבל בכל מה שקשור לבישול – איך נאמר – הדרך היתה ארוכה...
כשראית את השולחן הערוך בטוב טעם הוכֵּית בסנוורים 
עד שהבנת שהשעועית המוגשת – הייתה מקופסת שימורים...
מהר מאד גרמת לה להבין שזה באמת לא כל כך נורא
וסידרתם ביניכם חלוקת תפקידים מוגדרת וברורה.

בכלל - אתה ואמא משלימים באופי זה את זו נפלא 
אתה שטותניק, ילד בנשמה ואמא יותר מאוזנת ושקולה. 
למשל בים אתה אוהב להציק לדודה מזל עם דגדוגים,
כדי לגרום לה לחשוב שוב ושוב שיש סביבה מִתקפת דגים.
גם כשאתה עונה לטלפון כל פעם אתה זורק איזו בדיחה
"שלום, הגעתם לכך וכך"...מצחיק אותנו,  וכמובן את עצמך...
ובחזרה לסיפורנו – חיכיתם להרחיב את הקן לא מעט שנים
עד שבשעה טובה הגענו שלושתנו בהפרשים די קטנים...
עבדת אינטנסיבית בשתי עבודות גם כשזה לא היה הכי נעים
בבקרים עבדת כדוור בדואר ובערבים היית צלם אירועים .
עם חריצות, שאפתנות ודבקות במטרות התקדמת בסולם,
תוך כמה שנים התברגת לתפקיד ניהולי כמנהל סניפי בת ים.
ניהלת כ- 100 עובדים ולקחת על כתפיך לא מעט מעמסה
עובדה – מאז שפרשת – תראה איך הדואר נמצא בקריסה...
מאז ומתמיד דאגת שכלום לא יחסר לנו מסביב.
כהשלמת הכנסה היית צלם הבית של מכבי תל אביב.
לקחת אותנו איתך להתלוות אליהם למשחקים ואימונים,
נסענו באוטובוס שלהם ואפילו דיברנו בטלפון עם השחקנים.
מסוג החוויות שבהם האבא יותר מתלהב מהילדים,
ובכל זאת – אי אפשר לנתק את זה מזכרונות הילדוּת המיוחדים.
היום אתה ממשיך לצלם וגם לטייל בכל מקום ואתר,
והשילוב של שני התחביבים – באמת עושה אותך הכי מאושר.
יושב לארגן נופשים בחו"ל, לתכנן יעדים ומסלולים,
עם דודה חנה מתעדכן איפה מוצאים את הדילים הכי זולים... 
בזמן הטיול עוד לפני שמספיק להמריא הביתה חזרה 
כבר חושב על היעד הבא ומתחיל להתביית על המטרה.
כבעל חוש אסתטי אתה מחשיב את עצמך למעצב פנים לא רע,
והאמת היא שיכלה להיות לך בעיצוב קריירה מזהירה...
בנוסף לכל התחביבים שציינו יש לך אובססיה נוספת 
אתה חולה על מתוקים ולא עומד מול קינוחים עם קצפת.
גם כשאתה יודע שרמת הסוכר שלך נוסקת לגבהים,
כמו ילד – אתה פשוט חייב לחטוף ומתקשה לעמוד בפיתויים.
אומנם יש לך המון מוצרים נטולי סוכר במזווה,
אבל בעיניך - לפינוקים האמיתיים שום דבר לא משתווה... 
תמיד באירועים ובבתי מלון בסיום כל ארוחה
כמובן איך אפשר בלי הכובע של סבא במשרה מלאה,
שמבלה עם הנכדים וממלא בזכותם מצברים בהמון הנאה.
אז מה נאחל לך אבא יקר עם הגעתך לגיל שבעים?
שתמשיך ליהנות עם אמא בכל רגע נתון של החיים...

(המשך הברכה נמצא בארכיון "ברכה לכל אירוע – עידית גילאור") 

© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה
אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש בטקסט זה לשום מטרה שהיא 
ללא הסכמה מפורשת של המחברת

ברכת יום הולדת בשילוב רגש והומור

אמא יקרה לנו!

הגעת לעולם בסמיכות לראש השנה לאילנות.
נסיכה עם כתר מלכות בעלת פני מלאך עדינות.
במלחמת השחרור ברח' אלחדיף ניצלת מסכנה  
כשחווית בפעם הראשונה השגחה עליונה. 
כדור מכוון של צלף עבר לך מילימטרים מהמיטה. 
בנס מלאך משמיים עטף וניצלת בנס, ללא שריטה. 
כנערה היית בבית לעזר כיד ימינה של סבתא פלור:
מחלקת את הזמן בין בית הספר לבין הצורך לעזור.
גדלת להורים נפלאים לצד אחים מיוחדים במינם.
ספגת אוירה של מסורת וערכים בבית עוטף וחם.
 
כשבגרת – הותרת כמה גברים עם לב שבור לרסיסים
כשסירבת לכל הצעת חיזור ויצאת ללמוד ב"הדסים".
בגיל עשרים עם תעודת הוראה היית רווקה מבוקשת,
אבל רק אחד בנחישות מופלאה – הפיל אותך ברשת:
הנסיך לבית כהן, מצויד בכריזמה עודפת ותואר אצולה,
וגם במשקפים, בלורית מתנפנפת וסוסיתא כחולה...
הוא עבר אצל החייט הכי טוב בעיר כדי להגניב הצצה
על הבת שלו שעמדה בפתח – ותוך כדי בחר חולצה...
כשיצא משם עם החולצה ביד –  הוא נותר מהופנט
מהתוצרת המשובחת במיוחד של יוסף כהן, החייט...
למחרת בליל הסדר הוא התייצב אצלך מתחת למרפסת.
אבל השבת את פניו ריקם בדרך לא הכי מנומסת...
כהרגלו – גם כאן אבא גילה דבקות במטרה,
ובמוצאי החג – שוב הופיע בלי להשאיר לך ברירה...
הוא הציע לטייל בצפת – כי אין שם יחסית הרבה פקקים...
נסעת איתו והופתעת מכישורי הנהיגה המפוקפקים...
בדייט הראשון – מצאת את עצמך מחליקה איתו על הכביש,
ולמרות שנפגעת בירך - ישר קמת  לראות איך הוא מרגיש...
בשבילו זה היה אות שאת המלכה המיועדת בלי תנאים...
ובאותו היום הנסיך כחול העין ארגן לך הצעת נישואים.
כשהתאוששת – לקחת אויר ואמרת לאבא "כן",
מעוּדדת מדברי דוד אלי – שהצהיר: "אחותי,  תפסת דג שמן..."
ב- 28 ביולי 63 - היית כלה נרגשת ויפה בלבן,
אבל מהר מאד גילית שהדג השמן היה בכלל די תפרן...


חוויתם לא מעט מעברים– החל מרמת גן ובחזרה לפריפריה,
שיכון ד', מימונייה, ימי פינלנד הקרים והבית בטבריה...
בין לבין צברתם זכרונות יפים ורגעים מופלאים:
באביב 64 שרון נולד והפכתם להורים גאים...
בן בכור עם תווי פנים עדינים ומבט קצת מרחף... 
שספג לא מעט מראות שלג לבנים ודיבר פינית שוטף. 
ארבע שנים אחר כך, כמו שעון נולד האפרוח השני בקן: 
אייל – תינוק מכוער למדי, שהפך ליפיוף, מלא חן .

צעדתם איתנו בדרך והעמדתם את ההשכלה בראש הסולם.
לימדתם אותנו לנצל כל דקה – ולא לבזבז זמן לחינם...
כילדים זכורים לנו הרבה ימי הולדת וחיות מחמד,
ובחופשות – הים תפס בנוף ילדותנו מקום מכובד.
כאנשי חינוך עבדתם קשה יום יום מסביב לשעון.
את, אמא, כמחנכת ביסודי – ואבא – כמחנך בתיכון.
היית מורה נערצת ועשית חיל בבית הספר "גאולים":
משקיענית ונמרצת - הענקת לתלמידייך את ההשראה והכלים.

וכשאנחנו רוצים מדי פעם לתת לך לטעום את עולם המיחשוב,
באופן טבעי את מציבה מחסום - בטענה שזה לא הכי חשוב.
מוצאת עניין בספרי קריאה ובָזָה לנושא הטכנולוגי,
מעדיפה סודוקו, תשבץ, או כל תחביב בעל ערך פדגוגי...

כסבתא את מתחקרת את הנכדים על חומר הלימוד בכל מקצוע.
נותנת דפי תרגול ועצות שתמיד נעים להם לשמוע...
דואגת שיהיו בצנצנות העוגיות שטעימות להם לחיך.
מפנקת אותם – אבל באופייך הענו– כמעט לא מפנקת את עצמך....

ליום הולדתך השבעים, אמא יקרה, נאחל שתהיי שמחה כל הימים,
שיהיה לך הכוח להמשיך את השגרה וגם לשבור אותה לפעמים...
תפַתחי את עצמך, תחווי ריגושים ותמשיכי לצאת לתיאטראות
תגלי עם הזמן עולמות חדשים ותצברי אינסוף הנאות. 

ולא נסיים מבלי לברך אותך בברכה שסבנו ע"ה נהג לומר:

  "יברכֵך ה' וישמרֵך, יאר ה' פניו אליך ויחונֵך, יישא ה' 
  פניו אליִך וישם לך שלום"

באהבה,

כולנו


© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה
אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש בטקסט זה לשום מטרה שהיא 
ללא הסכמה מפורשת של המחברת






שיר יום הולדת 80 הומוריסטי
(על פי המנגינה של "גוליית" /להקת כוורת)

זה התחיל בבוקר קר
עשרה בינואר
טבריה בשנת 1937
בן בכור יפה נולד
הסתקרן, חקר למד
בעיניים הוא הפנט 
את כולם עם הצבע...

את בת החייט רצה,
ירד לעיר למצוא חולצה.
כמו באגדות אל המלכה בסוף הגיע
עם משקפיים ומדרס
דייט ראשון אותה דרס
ובכל זאת היא אמרה לו כן 
כשהוא הציע...

ביום קיצי של אוגוסט התחתנו בגינוסר
ערימה של סיפולוקסים באירוע מאושר.
ומטבריה – לשוודיה הרחוקה.

שני בנים ובת גידלו
עם החברים בילו
גרו בבת ים 
ואז את הדירה הגדילו
מזונית על התקרות
וטפט במקום קירות
בכניסה אַיָל צפון קרא בקול הצילו.

כמורה בתיכון סבא כמעט חתך ורידים...
נשארה אצלו צלקת. גם וודאי לתלמידים...
עד שעבר אל הצבא...

והיום כאן חוגגים לו יום הולדת של גבורות
מריעים לו, מצדיעים לו עם עוגה ועם נרות.
מאחלים בריאות, שלווה ואושר לאינסוף שנים 
שיצבור עוד חוויות יפות במקום עוד קרטונים...

הוא פָרח במודיעין
כל חמור אצלו הבין
את מה שאומרים בחדשות של אל ג'זירה
והיום בתור גימלאי
אין לו עודף פנאי במלאי
הוא עסוק בלאסוף
שטויות שלא נזכירה...

לכל כתבה מגיב
באתר של מעריב,
בראשי תיבות חותם
ובלי היסוס שולח.
ת'אשראי הוא מגהץ
לכל מה שרק חפץ
הוא לא פראייר 
על התשלומים הוא מתמקח...

עם רגל מגובסת הוא יושב מאז החג
אך ת'לקח הוא למד, לא יעלה יותר לגג.
הוא יתקשר למקצוען...
 
כי היום כאן חוגגים לו יום הולדת של גבורות,
מריעים לו, מצדיעים לו עם עוגה ועם נרות.
מאחלים בריאות, שלווה ואושר לאינסוף שנים,
שיצבור עוד חוויות יפות במקום עוד קרטונים...

היום אתה בגיל שמונים
עד מאה ועשרים שנים
שתשמח עם הנינים...
© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה
אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש בטקסט זה לשום מטרה שהיא 
ללא הסכמה מפורשת של המחברת


אני מציעה לכם לצפות ביתר הברכות לדוגמה מהאתר שלי.
אם אהבתם את סגנון הכתיבה, ואם אתם חולמים באמת על דרשה ייחודית ומקורית בחריזה איכותית, זורמת  ולא מאולצת - אני כאן לשירותכם. 
 
להתראות רק בשמחות,
עידית
 

טואול - בניית אתרים באינטרנט