לפרטים נוספים חייגו
052-2228917



 להלן דוגמאות מתוך ברכות פרישה

 

*הערה: השמות המקוריים שונו לצורך שמירה על זכויות הפרט 

 

 

ברכת פרישה הומוריסטית אישית

שלום לכולם, 

לאחר שלושים שנות ותק לא יותר ולא פחות

אני פורשת לעשות לביתי ולהתנהל על מי מנוחות.

אני זוכרת את אותה פגישה עם אורן זכרו לברכה

שאיכשהו גילה בי ניצוץ קטן אחרי חצי שעה של שיחה.

הוא התקשר למזכירתו וביקש שיסלקו את הפקידה הקודמת

לאחר שגילו שלפי סרגל היושר היא קצת סובלת מעקמת...

הוא אפילו הזמין אותי לאכול איתו צהריים והנעים לי את האוירה

במסעדת דגים ביפו – מה שנקרא: השקט שלפני הסערה...

אני לא כל כך זוכרת את טבילת האש ואת היום הראשון בתפקיד,

אבל זוכרת שלמדתי הכל לבד בלי שום חונך שמישהו הצמיד.

מזכירת סניף עפולה של הלשכה היה הג'וב הרשמי,

אבל בפועל – זה כלל הכל מהכל – בעיקר צורך קיומי.

מצאתי כאן בית, תמיכה, משען, עוגן בוטח ויציב,

יצאתי לעבודה מתוך צורך למקום שהפך אצלי לתחביב.

בניתי את מהות התפקיד בעיקר ביוזמה אישית,

הגדלתי ראש, הרחבתי לעצמי סמכויות ברוח חופשית.

נוהלתי על ידי עשרה יו"רים נהדרים אחד אחד,

שבעה מנכ"לים ושמונה נשיאים – בלי ספק מערך מכובד.

עם כולם הסתדרתי, בכולם מצאתי הבנה ואוזן קשבת

כולם היו נעימי הליכות בגישה מכבדת ומתחשבת.

הוקרת מנהליי הייתה המניע העיקרי שלי להשקעה.

בצעתי את תפקידי בשמחה ובמסירות יום יום שעה שעה.

פעמיים בשנה התאווררתי ונהניתי מהכנסים באילת,

בעיקר בתקופות בהן סעדתי את צבי וכל כנס היה עבורי מפלט.

פעלתי מתוך אידיאולגיה ואמונה בחשיבות בתחום הביטוחי

אני מאמינה שהתיווך בין המבוטח למבטח הוא חשוב והכרחי .

בעידן שבו ענף סוכני הביטוח זוכה להשמצות חדשות לבקרים,

אני מאמינה שאנשים מבינים את יתרונו על פני הביטוחים הישירים.

סניף עפולה הוא הסניף הגדול ביותר של המועצה

תמיד היינו על המפה ותמיד היינו מושא להערצה.

תמיד כששעמם להם שם במועצה הם נהגו לשאול בהתמדה

למה בסניפים אחרים אין ובעפולה יש פקידה?

תמיד אומרים "שמחתי לתת שירות", אבל אצלי זאת היתה באמת שמחה.

אני מביטה לאחור היום ומודה לכל מי שהיה שותף להצלחה.

לא אמנה עכשיו את השמות כדי לא לקפח אף גורם ,

רק אפנה לכל אחד ואחת מכם באופן אישי ובלב שלם.

אומר לכם תודה שהייתם כאן, כחלק ממשפחה של ממש,

והרי משפחה לא עוזבים – אז הפרידה היום היא חישוב מסלול חדש.

אני לא באמת נעלמת. אני כאן, מצפה שנשמור על קשר עמוק,

בכל שאלה או בעיה – מבטיחה לעזור גם בשלט רחוק.

 

תודה על שנים ארוכות, מהנות, שמחות ויפות במחיצתכם

תודה על הדרך שהיתה כל כך יפה ומאירה בזכותכם!

 

אסיים ברשותכם באימרה מפורסמת למדי וחכמה :

אף אחד לא יכול לשרוק סימפוניה. כדי לנגן אותה נדרשת תזמורת שלמה"

 

אוהבת אתכם בלי גבול!

דנה


© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה

אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש בטקסט זה לשום מטרה שהיא 

ללא הסכמה מפורשת של המחברת

                                                            

ברכת פרישה הומוריסטית למנהל

 

ספי היקר,

 

אחרי 16 וחצי שנים כמנהל דינמי, תוסס  וחרוץ

אתה נפרד מאתנו כדי לטעום את העולם שבחוץ...

התחלת כמיישם פיננסי וכראש צוות פיננסי צעיר,

קודמת לתפקיד מנהל פרויקטים במסלול די מהיר.

בהמשך הגעת לעמדת ניהול תחום תעשייה,

עברת לנהל חטיבה... ונראה שהיד עוד נטויה...

 

כמנהל היית מאד מעורב במה שנעשה בחטיבה,

גילית רגישות כלפי כל עובד והשרית אוירה שְלווה.

ידעת לעמוד מול אתגרים ולנפץ כל קושי או מחסום:

תמיד מחויך, תמיד אהוב, עם קסם עד אפס מקום...

בלי ספק אתה משאיר כאן אחריך חותם משמעותי:

בהישגים שקטפת בעשר אצבעותיך ובראש היצירתי,

בדרך הכובשת שלך לעמוד במטרות וביעדים, 

להציג תוצאות ותפוקות ולהניע ביעילות את העובדים.

 

אז מה אתה עבורנו בעצם 16 וחצי שנים?

אדם קרוב, משעשע, עם צחוק מתגלגל וחיוך על הפנים.

עם חשיבה חיובית, קלילות, הומור ומרץ לא מוגבל,

שיודע להביט בגובה העיניים – ועם הגובה שלך זה לא קל...

חבר צוות שנהג לאחֵר לא פעם לשיחה השבועית,

והשכיל לאמת מידע תוך כדי שאלה כביכול אקראית...

כזאת שהתחילה במילים התמימות לכאורה: "נו, מה חדש?"

והובילה את השיחה בדיוק, אבל בדיוק, למקום המבוקש...

 

בלי ספק בַּמקצועיות וּבביצועים לא קם לך מתחרֶה:

כל דיאלוג היית מתחיל ב:"אני עמוּס, מה קורה??"

נהגת לקבל את התזכורת השבועית של גיא ב- sms,

אבל איכשהו תמיד שלחת סטטוס בעיתוי שקצת התפספס...

לְיוסי משום מה הצמדת את הכינוי: "כהן הצעיר"

ובָררת בפינצטה כל צילום שלך לפני שעלה לאויר.

על תמונות בהן כיכבת שאלת אותנו קבוע: "יצאתי חתיך?"

ורק חלק מהן הסכמת לשחרר בצעד בלתי הפיך...

הפייסבוק היה מוקצה אצלך מתוך עיקרון בועט במוסכמות,

וזה אבסורד, כי אתה האדם הכי מקושר עלי אדמות...

 

נזכיר את הדברים שנשארו בינינו, בלי לחשוף מידע מסווג:

למשל את העוקץ שעשית על חברת "XXX" בפראג...

או למה אסור שתצלם בחו"ל למען שלמותנו הבטחונית,

ואיך המנהלת שלך כמעט הואשמה בגללך בהטרדה מינית...

 

מעכשיו כשנאכל צהריים בלעדיך ניזכר כולנו במשפט:

"אתמול אכלתי בשר, אז היום אאכַל רק סלט..."

נדמיין אותך מעמיס טחינה, ומפזר עוד טחינה לסיום,

ולא שוכח לשים פס חריף קטנטן לשבירת השעמום...

לקינוח - קפה בלי סוכר, עוגה בלי עוגה וסוכר בלי סוכר,

לשמירה עקבית על הפיגורה בלי אף גרם אחד מיותר.

 

אז מה נאחל לך איש יקר ואהוב לרגל קידומך הראוי?

שתעשה חיל במקום החדש ותטמיע בהצלחה כל שינוי.

שגם שם תנהיג ותוביל מכוח האישיות שלך והכריזמה

ותתבלט כמנהל חכם, שחושב שני צעדים קדימה...

שמור על קשר וזכור שהחיים הם כמו טחינה על סלט:

אם לא תטרוף אותם - הכל יזַל מהצדדים לאט לאט...

 

אוהבים בלי גבול!

צוות  ההנהלה שכבר מתגעגע...

 

 

 

© כל הזכויות שמורות לעידית גילאור אבולעפיה

אין להעתיק, לצלם, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש בטקסט זה לשום מטרה שהיא 

ללא הסכמה מפורשת של המחברת

                                                            

אני מציעה לכם לצפות ביתר הברכות לדוגמה מהאתר שלי.

אם אהבתם את סגנון הכתיבה, ואם אתם חולמים באמת על דרשה ייחודית ומקורית בחריזה איכותית, זורמת  ולא מאולצת - אני כאן לשירותכם. 

 

להתראות רק בשמחות,

עידית


טואול - בניית אתרים באינטרנט